הטריפלקס של נינה וירואן בפראונפלד.

מפעל לייצור בקבוקי מים מהעיירה השוויצרית פראונפלד עבר לכתובת חדשה. המבנה התעשייתי הגדול לא נותר שומם במשך זמן רב. הוא עבר הסבה וחולק ללופטים רחבי ידיים. אחד מהם, חלל בן שלושה מפלסים בגודל 280 מ"ר, צד את עינם של נינה וירואן, זוג מעצבי אופנה מציריך. הם רכשו אותו ולפני כשנתיים עברו לגור בו. הם שיכנו את סטודיו העיצוב שלהם בקומת הביניים והתמקמו בנוחות בשתי הקומות הנותרות של הטריפלקס המרווח עם רהיטיהם ואוספי החפצים המגוונים של נינה. "אנחנו מתחברים לחפצים מסוגים שונים, כל עוד הם מדברים אלינו ומספרים סיפור", הם אומרים. "הם לא חייבים להיות ישנים או להשתייך לתקופה מסויימת. אנחנו מערבבים הכל. החפצים האלה, שלעיתים הם מפתיעים וצבעוניים מחיים את החלל הגדול והנייטראלי שלנו".

הצילומים נלקחו מכאן.

לופט בפאריס.

האפור הוא כמעט שמו הנרדף של עיצוב הפנים הצרפתי. הצרפתים התמכרו לצבע הערפל שנים לפני שהפך לדיקטטור דקורטיבי פאן-עולמי. יש להם את האפורים הייחודיים להם, שנראים תמיד עמוקים ועתיקים כמו בתי האחוזה בעמק הלואר.  

הלופט הקטן -שבעים מ"ר בסך הכל- בליבה של חצר פנימית פאריסאית, משתמש בתבונה בגווני האפור השונים. וגם נראה גדול ומואר תודות לעיצובו הבהיר ולשידוך המוצלח בין מאפייניו הישנים לבין מטבח הבולטהאופ הנוצץ ולבני הזכוכית בחדר הרחצה שלו.      

הצילומים נלקחו מכאן.

תיבות כלי תפירה דמויות בעלי חיים.

ישנן רשומות משתקות. כאלו שנהרות במשך שבועות ארוכים ולא מצליחות להוולד. אני כותבת כבר חודשיים פוסט על פריטי אוסף מאבן גיר. התמונות נצברות, המילים מתגבבות ושום תוצר מוגמר לא יוצא מהן. ככה זה, לפעמים. ובעודי נשרכת עם הרשומה המתישה, נתקלתי בeBay בקופסאות התפירה הישנות, שכבר מזמן רציתי לפרסם. מדובר בכלי עץ אמריקניים מאמצע המאה שעברה, שאיחסנו חוטים, מחטים ואצבעונים ועוצבו בדגמי עופות, חיות בית, חווה ובר חביבות. 

הקופסאות החמודות האלו -והן באמת חמודות- הן ענף קטן במשפחת אביזרי התפירה הוינטאייג'יים העצומה, שמאגדת בתוכה את כל מה שאתן מכירות מעולם החייטות לצד פריטים שונים ולרוב משונים, שלא תאמינו שקיימים. מי שרוצה לבנות לעצמה אוסף נחמד של פריטי תפירה מוזמנת להתחיל את המסע כאן.