הדירה של דניאל בפאריס.

לאחר שלושים שנות מגורים בדירתו הקודמת, דניאל -שעובד כמנהל האמנותי של חנות הקונספט Merci- החליט לפתוח דף חדש בכתובת חדשה. הוא רכש לעצמו דירה בבנין פאריסאי מהמאה ה-19 שצופה למגדל אייפל. "רציתי  לגור במקום מרכזי, שבו אוכל לעשות הכל ברגל ולחיות כמו בבית מלון", הוא מספר. דניאל שכר את שירותיו של אדריכל, שיתאים את המקום לצרכיו (חלל זורם ופתוח עם סלון גדול), אך כחולה שליטה "פרפקציוניסט וכפייתי" הוא היה מעורב במלאכת השיפוץ עד אחרון הפרטים. הדילמה המרכזית היתה מה לעשות עם אוספי חפצי הנוי הרבים, שנאגרו בדירתו במהלך השנים ולא יכלו לעבור איתו לחלל המגורים החדש והקטן יותר. "החלטתי להגדיר את הטעם שלי מחדש", אומר דניאל. למרות קשיי הפרידה, הוא מכר חלק ניכר מהם והשאיר לעצמו פריטים מובחרים כמו רהיטים ומנורות שירש מהוריו ואוסף כלי זכוכית מהמאה ה-18, שהוא עושה בהם שימוש יומיומי. ולא שדירתו החדשה סובלת מעודף מינימליזם. היא גדושה ברהיטי ברזל תעשייתיים, בפריטי מעצבים ובאיבזורים תקופתיים כהים ודרמטיים, שמשקפים את אישיותו האקסצנטרית של בעליה. "לפעמים, אני מתעורר באמצע הלילה ומזיז רהיטים או אובייקטים ממקום למקום, כי חלמתי שכך זה ייראה טוב יותר", הוא מדווח. "ומה שהכי חשוב הוא, שאני מאד מאושר כאן".

הצילומים נלקחו מכאן.

   

הדירה של אשימה בברוקלין.

אשימה היא מהדקדקניות. בדירתה בברוקלין שוכנים פריטים ספורים, שצלחו את מבחני הקבלה המחמירים, שערכה להם. כשעברה לגור כאן לפני תשע שנים, היא ישנה במשך ארבעה חודשים רצופים על מזרון מתנפח רק בגלל שלא מצאה מיטה לטעמה. לקח לה שנתיים לרהט את הבית ולאבזר אותו באוסף של פרסים שקיבלה כשחקנית כדורגל חובבנית אך נחושה ובמקבץ של ספרים בעטיפות כתומות של הוצאת "פינגווין". את רוב הרהיטים, שחלקם רהיטי מעצבים, היא קנתה בגרושים במכירות חיסול ובקרייגליסט. אבל יש לה טעם טוב. את זה לא ניתן להכחיש. והיא גם לא נוקשה ופדנטית, כפי שהיא אולי מצטיירת. היא עורכת בדירה הכמעט ריקה הזו מסיבות למאה איש. 

הצילומים נלקחו מכאן.

 

 

בית נופש ליד סיוטאדלה.

בכל פעם שאני נתקלת בבית עתיק, שמשמש למגורים גם כיום -על רהיטיו וחדרי השירות המקוריים שלו- אני תוהה אם הוא אמין. האם האנשים שישנים כאן במיטות בנות מאתיים שנה ומבשלים במטבח עם אח מהמאה ה- 16 לא לוקים ביומרה ובפוזה מעצבנת. אין לכך תשובה חד משמעית. יש אנשים, שחיים את העבר הרחוק במלוא ההתכוונות, והקיום האמיתי מצוי, אם נרצה ואם לא, בראש ולא בשום מקום אחר. 

שום דבר לא השתנה בבית האחוזה הכפרי הזה -מהאי הספרדי מנורקה- במאה השנים האחרונות. יש כאן אמנם כמה רהיטי גן ואביזרי מטבח חדשים, אך כל השאר מקורי ונכון -בהערכה זהירה- לראשית המאה העשרים. הבית מוקף בגן מופלא של צמחיה ים תיכונית, שמשתרע על 1,400 מ"ר ולמרות הלוק האגררי, הוא מרוחק כעשר דקות הליכה בלבד מהעיר סיוטדלה. המקום מושכר לתקופות קצרות לתיירים ולא יכול להיות דיל טוב מזה. באחריות.      

הצילומים נלקחו מכאן.