בית בסן-ז'רמן-אן-ליי.

מעולם לא חשתי זרות בבית צרפתי. החמימות נמצאת שם, גם כשהעיצוב רשמי ומאופק. הדקור הפרנקופוני אינו מחבב נוקשות מינימליסטית. זה עיצוב רך ולרוב גם רומנטי, עתיר מאפיינים תקופתיים, וילונות מרשרשים, מטבחים עמוסים וחדרי ילדים מבולגנים ברוב חן. נדמה לי, שקוראים לזה שארם צרפתי. 

הבית שבתמונות שוכן בסן ז'רמן אן-ליי, ממש ליד פאריס. הוא ישן ורחב ידיים, לא מסודר, מגובב בחפצים וחסר רשמיות. אבל מוצף בסטייל ובנשמה. 

הצילומים נלקחו מכאן.

הבית של מאליין בברוקלין.

כבת למשפחה מהאיים הקאריביים, הצבעוניות הנועזת זורמת למאליין בדם. מעצבת השטיחים רכשה בית לבנים חומות (Brownstone) בברוקלין והפכה אותו למקום מפלט אלגנטי, מנומר בצבעים טרופיים וזרוע ביצירות אפריקניות שבטיות.  

הצילומים נלקחו מכאן.

בית בפוארטו אסקונדידו.

הבית המקסיקני הזה הביא לאדריכל שתיכנן אותו פרס עיצוב נחשב. וקל להבין מדוע: הוא נבנה בעלויות נמוכות ותוך התאמה מקסימלית למזג האוויר ההפכפך של החוף הפסיפי. הוא נפתח בקלות לגן, לבריכה ולאוקיינוס שעל גדותיו הוא שוכן, הוא מעוצב בפונקציונאליות, והוא -בעיקר- יפה להפליא. מתאים לי בול.  

בית הספר Headfort House בקלז.

נחתתן באירלנד, חרשתן את דבלין והחלטתן לצאת אל הירקות הכפרית המהפנטת, אבל אין לכן איפה ללון. אנא, הסירו דאגה מליבכן. בעיירה קלז חשבו עליכן. הנהלת בית הספר היסודי Headfort House החליטה להפוך אותו לאכסניה בחופשות ובחגים. והרעיון עושה שכל בהתחשב בעובדה שמדובר בבנין היסטורי עתיק, עטוף בגנים מטופחים ומקושט בפסלים קלאסיים. אתן אמנם תישנו שם על מיטות קומותיים ספרטניות, אך ארוחות הבוקר יוגשו לכן באולם מצועצע סטייל ארמון ורסאי. ולי זו נראית עסקה משתלמת.  

פרטים נוספים על האכסניה תמצאו כאן.