יום ראשון, 1 במאי 2011

מגדל סילו בכפר הס.


צלם אירועים ידוע, חובב אספנות ומיחזור, עקר עם משפחתו מתל-אביב למגדל סילו בן 80 שנה בכפר הס. בחודשים הראשונים למגוריהם במבנה, ניתכו על בני המשפחה סילונים של גרעיני חיטה. אולם בהדרגה, הם עיצבו אותו בפריטים ישנים, שחלקם הגדול התקבל כמתנות מחברים, שמכירים את טעמם. "אנחנו לא קונים כלום", מספר בעל הבית בעליצות "אנחנו מלקטים!".

הצילומים נלקחו מהאתר של marie claire maison.


חזית בית הסילו.


חלל המגורים. בעלי הבית לא שינו דבר במבנה הישן למעט פתחי חלונות, שנועדו להחדיר אור ואויר פנימה. שלוש הנברשות שמשתלשלות מהתקרה, נמצאו ברחוב ונצבעו וכך גם השולחן הסלוני. הספה היתה שייכת לסבתו של הצלם ורופדה מחדש.


הצלם בנה בעצמו את שולחן האוכל מקורות עץ, שנמצאו באתרי בניה. הארון עם דלתות הזכוכית נמצא אף הוא ברחוב ושופץ.


את התמונה הזאת יצר הצלם מאריזות של סרטי צילום ישנים.


צילומים שונים תלויים בכל רחבי הבית, גם בחדר הרחצה. על השיש מימין לכיור, ניצב חלק מתכת של משאבת דלק, שבני המשפחה מצאו במגדל הסילו.


שולחן העבודה בנוי מלוח עץ, שהונח על שני תנורים ישנים. יריעות עור מעובדות תלויות על מתלה מצינורות.


השולחן במשרד הביתי הקטן עשוי מפיסות עץ ישנות.


בעל הבית בנה לעצמו במרפסת סטודיו צילום מחומרים תעשיתיים ממוחזרים.



5 תגובות:

  1. איזה יופי.אחותי גרה הרבה זמן בכפר הס ולא ידעתי שיש שם כזה דבר. עכשיו יש סיבה לחפש את המקום ולראות מבחוץ! שבוע טוב

    השבמחק
  2. הי שילה,
    ראשית, רק שתדעי ואולי זה יעשה לך כיף, אני ממש אוהבת את הבלוג שלך. ממש. עוקבת אחרייך בשקט כבר כמה חודשים ולאחרונה מחכה לכל פוסט מדי יום. פעם ראשונה שאני מגיבה למרות שרציתי לעשות זאת בפוסט השנה שלך. מזל טוב אגב. וגם - כל הכבוד לך. אני נהנית לקרוא אותך ולשטוף את העיניים ושמחתי לגלות שאנו חולקות אותו טעם אישי ועוד יותר שמחה לגלות שאני מפתחת את שלי באמצעותך.
    אז למה אני כותבת עכשיו? כי הבית הזה מילא אותי השראה! בדיוק חשבתי איך בכל העולם אנשים גרים בכל מיני מבנים מוזרים שהוסבו למגורים ובארץ זה לא קורה, והנה פאקינג מגדל סילו, כזה שיש לי 50 מטר מהבית, הפך למקום מגוריו של אדם. מי היה מאמין. לא ברור לי מי בדיוק מכר לו את זה, הרי זה שייך למושב ואיך מתמחרים מבנה כזה בכלל... אבל כל-כך מעורר השראה והתפעלות. עושה לי חשק. פשוט ככה. לילה טוב

    השבמחק
  3. ציפי ואנונימית היקרות,

    ציפי- את מפתיעה אותי כל פעם מחדש בהקשרים האישיים החינניים, שאת מוצאת בינך לבין נושאי הפוסטים :-). כמו שזה נראה, הבית נראה כמו מגדל סילו פשוט מבחוץ...אבל אולי תספרי להם, שראית תמונות ואת רוצה לראות אותו מבפנים? יכול להיות שהם יוחמאו ויסכימו...

    אנונימית- ק"כ, וולקאם טו דה בלוג ותודה על המילים הטובות. :-).
    לגבי הסילו: אני יודעת, שגם בארץ יש יותר ויותר אנשים שרוצים לגור בנכסים לא שגרתיים וזו מגמה מבורכת. כן ירבו. אני לא בטוחה שהמושב מכר להם את הסילו. אולי הוא רק השכיר להם אותו. בסה"כ, מדובר במבנה מוזנח, שעמד שומם והם מצאו דרך מקורית להחזיר אותו לשימוש וגם להרוויח ממנו כסף. ואם יש לך מגדל כזה 50 מטר מהבית, אז...

    :-).

    השבמחק
  4. יפה יפה!
    מאוד אוהבת את השימוש במוכן. מתחבר לכל הדברים הנכונים - אקולוגית, כספית, עיצובית...
    ובפינתי הקבועה - איך מנקים? איך מחממים?

    אגב, מצחיק להגיד שלא שינה כלום במבנה. צריך מן הסתם חשמל, צנרת, ריצוף... לא רק חלונות. כנראה שההתערבות באמת הייתה מינימלית.
    שולחן העבודה על התנורים זה שוס!
    יופי של פוסט!
    דנה.

    השבמחק
  5. דנה,

    לדעתי, הם לא גרים בכל קומות המגדל, אלא רק בקומה התחתונה. זה מגדל בלי חלונות, כך שסביר להניח שרובו לא מאוייש.

    איך מנקים? נראה לי שכמו שמנקים בית רגיל, אבל אני באמת לא יודעת...לא גרתי אף פעם בסילו...תשתית של מים וחשמל היתה שם מן הסתם עוד לפני שהם עברו.

    השבמחק