יום הולדת תשיעי.

הבלוג שלי בן תשע.

מזל טוב, ילד מתבגר!

הדירה של אמילי בלונג ביץ'.

"אמי ואני מוכרות חפצי וינטאייג' במול של עתיקות, אז אני כל הזמן מוצאת פריטים מיוחדים. וקשה לי נורא לא לשמור אצלי את כולם" מתוודה אמילי, בחורה קטנה ומתוקה להפליא. "אבל התחייבתי לעצמי להחזיק רק את אלה, שאני לא יכולה לחיות בלעדיהם".

אמילי עברה לגור בדירה ישנה בלונג ביץ' שבקליפורניה יחד עם חברה ברנדון והחתולה הסיאמית שלהם ותוך זמן קצר, הפכה אותה למקדש וינטאייג' נוטף רגש וזכרונות משפחתיים. "בחדר האוכל שלי, בין כל הפורטרטים, יש ציור שאמי ציירה בילדותה עם סבא שלה", היא משתפת. "מעולם לא פגשתי אותו, כי הוא מת לפני שנולדתי, אבל היא אהבה אותו כל כך ואני שמחה שפיסת ההיסטוריה המשפחתית הזו נמצאת על הקיר שלי". 

גם חדר השינה מכיל ייצוג של קרבת הדם: "מעל המיטה שלנו יש שני הדפסי ציורים שדומים לי ולאחותי לוסי. למדתי ריקוד בילדותי ולוסי היא רקדנית, אז השניים האלה מזכירים לי אותה.  

החדר החביב עליי ביותר הוא חדר הרחצה. זה החדר היחיד שצבעתי ואני מתה על הקירות הורודים האלה. אני אוהבת גם את החרסינות המקוריות. אפשר ממש להשתולל בחדרי האמבטיה ולהפוך אותם לסופר גירליים וקיטשיים. כשאני מתארגנת בחדר הזה, מצב הרוח שלי מיד משתפר. 

אני גרה פה כמעט שנה ועיצבתי את המקום הזה ממש מהר. אבל אחרי שגרים בבית איזו תקופה, מתחילים להבין מה נחוץ ומה לא, אז עידנתי אותו מאד. וסופסוף, אני גרה במקום שמרגיש נוח וביתי באמת". 

הצילומים נלקחו מכאן.

 

הבית של סוזאן ויאניק במקלנבורג.

שיטוטי רשת ארוכים הובילו את סוזאן ויאניק, זוג צעיר מברלין, לבית שעמד למכירה במדינת מקלנבורג שבצפון גרמניה. זה היה מבנה חקלאי, שנבנה בשנת 1948 ליד חלקת שדה מקורות עץ ולבנים משומשות. בעליו הקודמים, שהשתמשו בו כבית נופש, ביצעו בו שיפוץ בסיסי, אך עדיין נותרה עבודה רבה, כדי להפיק ממנו בית מושלם לטעמם של השניים. 
 
"אנחנו פרפקציוניסטים ומקדישים תשומת לב עצומה לפרטים", הם מסבירים. "חרשנו במשך שבועות את האינטרנט כדי למצוא את מה שחיפשנו. קרמיקה בעבודת יד, ראש מקלחת מפליז, ברזים, שקעים, מתגים, טקסטיל. לא מצאנו רהיטים לטעמנו, אז עיצבנו את רובם בעצמנו. 

לא היה לנו מההתחלה חזון ברור לגבי מה שאנחנו רוצים. איפשרנו לעצמנו להיסחף ולהקשיב לרגשות שלנו. הבית ישן וכל הזמן צצים פה סיבוכים והם מדרבנים אותנו למצוא פתרונות חדשים. אנחנו מושפעים מהטבע ומתלהבים ממשטחים שהרוח ומזג האוויר השאירו בהם סימנים. ברהיטים שלנו יש עץ חלוד ופלדה חלודה וגם צבעי הלימון שהשתמשנו בהם, מתקשרים נהדר עם האדמה ועם סימני הזמן. 

אנחנו מאושרים מהמטבח הגדול והנפלא שלנו, מעולם לא בילינו במטבח כל כך הרבה זמן, אבל לא היינו אומרים, שזה החדר המועדף עלינו. אנחנו מרגישים טוב בכל החדרים, בהתאם לעונות השנה ושעות היום. אנחנו אוהבים לשבת בחדר האוכל, כשהשמש מציפה אותו או כשהוא מואר באור נרות בשעות הערב. אנחנו נהנים להתרווח על הספה בסלון ולהקשיב למוסיקה או להישאר במיטה החמה בחורף, לפני הפעלת התנורים. 

עדיין לא סיימנו את המשימות, שתיכננו לבית הזה. כרגע, אנחנו מתמקדים בהרחבת הגן שלנו וחולמים להוסיף לו מכוורת דבורים, מטע קטן, בית סאונה עם מקלחת קיץ ושירותי קומפוסט וגם לשפץ את הגג. בבית שכזה המשימות אף פעם לא מסתיימות, אבל עשינו את הדבר הנכון כשעברנו לגור פה. התמודדות כזו מלמדת אותך משהו שהוא מעבר לשיפוצים וגינון. היא מלמדת אותך על עצמך ומשנה את נקודת המבט שלך".

הצילומים נלקחו מכאן.