חנות ברשת: Colonial Arts.

Colonial Arts, חנות שממוקמת בסן-פרנסיסקו, מוכרת מבחר של פריטי אמנות וריהוט מכסיקניים עתיקים. רוב החפצים בחנות מעוצבים בהשפעה ספרדית, אבל יש שם גם לא מעט עבודות פולק-ארט מכסיקניות צבעוניות. האינוונטר כולל נישוז וסנטוס, אקסווטוז, מסיכות, פסלים וכלים מאויירים מקרמיקה, תיקי בד, עבודות כסף, רהיטי עץ ופריטים נוספים מתוך המאגר האמנותי המכסיקני, שמעטים כמוהו בעולם למיגוון ולדעתי- גם ליופי. המחירים בחנות מבהילים, אך אל דאגה. אפשר למצוא פריטים דומים ברשת, גם אם פחות עתיקים, במחירים סבירים מאד.  

דירת לופט בדנמרק.

חברת עיצוב דנית תיכננה ללקוחותיה דירת לופט בבנין, שהיה בעברו מפעל. בכדי ליצור אווירה רגועה ואוורירית, הם צבעו את הקירות בלבן, בנו כיורים ומשטחי מטבח צפים, ריהטו את החלל ברהיטים ספורים, בהירים ונמוכים וויתרו על קישוטים מיותרים, שיכלו להפריע לתחושת השלווה הזנית, ששורה על הבית.

עיצוב כזה איננו מסובך לביצוע עצמי ואפילו לא יקר. הקושי המרכזי הוא להעניק לבית מודרני ומינימליסטי שכזה ערך מוסף. ופה נכשלים רוב הבתים שמעוצבים בסטייל. הם נראים חסרי נשמה. ונשמה יתרה, כידוע, לא קונים בכסף.

הצילומים - מכאן.

הלופט של לזלי ודניס בסידני.

בתוך חלל תעשייתי פתוח עם רצפת בטון, נמצא לופט צבעוני, ששום הגדרה עיצובית לא תצליח לתחום אותו. יש בו הכל: עיצוב תעשייתי, רטרו, פולק-ארט, פופ-ארט, אתניות, טוויסטים עכשויים והמון עליזות גועשת.

הצילומים- מהאתר של Taverne-Agency.

יום בערבות העשב של סיאם-ריפ.

זה לא הנהר שמשתנה. אלו העיניים שמביטות בנהר מזוית לא מצופה. זו עדשת המצלמה שמחלצת מתוך הברור מאליו, היומיומי והרוטיני קסם חדש ושברירי. הצלם התאילנדי מיטי רואנגקריטיה למד צילום במוסדות מכובדים בבריטניה וחזר לארצו כדי לתעד את השפעת הגלובליזציה על האנשים בתאילנד ובמדינות הסמוכות לה. העיר הקמבודית סיאם-ריפ, התאימה למיטי ככפפה ליד. סיאם-ריפ מתפתחת בשנים האחרונות בקצב מואץ. יש בה כמה אתרים היסטוריים, מושכי תיירים ומלונות, מרכזי מסחר ושכונות מגורים צומחים בה כמו גידולי פרא. אבל מיטי החליט לבחון את נושא העיור מזוית שונה. במקום לצלם את ההמולה במרכז העיר, הוא בחר לצלם את התושבים בשוליים הפתוחים שלה, בערבות העשב שעל גדות הנהר, שהבנייה המטורפת עוד לא נגסה בהן אבל תעשה זאת בקרוב. התמונות בוחנות את יחסי האנשים לסביבתם המאויימת ואת הקשר שבין העבר הכפרי לעתיד העירוני. אך מעבר לכל אג'נדה, הן מפליאות ברגישותן. מיטי איננו צלם רומנטי, אלא אמן מגוייס וצילומיו מטרידים. אבל הם גם עדינים ופיוטיים מאד. ודמויותיו הקטנות נוגעות ללב באנושיותן.

באתר של מיטי רואנגקריטיה תמצאו עבודות נוספות שלו.