skip to main |
skip to sidebar
"אני אוהב את הכנות של הבטון", אומר גרגורי כץ. "בטון הוא כמו קנבס", מוסיפה אשתו קארין. "כל צבע שמניחים עליו מקבל נוכחות. וגם מבליט את היופי שלו עצמו". השניים, ארכיטקט ושחקנית, מדברים על קוביית הבטון האפורה ברובע נורווד ביוהנסבורג, שתוכננה בידי גרגורי ושבה הם גרים. בכדי למנוע מהבית מלהיראות קר ואפור, ניקדו אותו בני הזוג ברהיטים ואביזרים צבעוניים ורעננים. החלונות והדלתות הפתוחים אל הגינה, מחדירים גם הם אור רב לחלל ומטשטשים את המחיצה שבין הפנים לחוץ.
הצילומים נלקחו מAT CASA האיטלקי.
בשנת 2007, חיפש יגאל פרגמנצב דירה שכורה לו ולמשפחתו. החלל המוזנח, שמצא ברח' יהודה הלוי היה מבריח כל שוכר פוטנציאלי. אך לא את פרגמנצב. הוא אמנם מתפרנס מבית קפה אופנתי שבבעלותו, אבל גם מעצב תעשייתי בהשכלתו וחוטא מדי פעם בעיצוב פנים ובהשבחת נכסים. תקרות נמוכות, שטיחים מעופשים מקיר לקיר וקירות דיקט חובבניים קטנים עליו. "תיארתי לעצמי שהתקרות גבוהות, הרצפות מקסימות, הקירות עבים ורק צריך לקלף", הוא מספר.
לאחר קילוף הדירה בת 150 המ"ר מהג'יפה שדבקה בה במשך השנים, היא חולקה לחלל מגורים, בישול ואכילה גדול ופתוח ולחדרי שינה, שגם הם פתוחים חלקית. וכך ניתן לעבור באופן חופשי בין החללים וליהנות ממוקדי העניין הרבים, שמצויים בהם. פרגמנצב מכנה את סגנונו כ"פלירטוט שבתוך הצניעות" והוא מסביר: "אפשר להפתיע על ידי רעיון אחד ברור ופשוט, אך אמיתי יותר מאשר בשימוש בחומרים יקרים. הרבה פעמים מעצבים רוצים להגיד כל כך הרבה דברים במשפט אחד, עד שדבר אחד מכסה על השני". הוא גם דוגל בהנגדת חפצים מסגנונות שונים. וכך, בחלל המגורים ניצב שולחן שעיצב בעצמו לצד כורסת עור ישנה וספת קורדרוי מודרנית. ובמטבח מתרווחים להם תנור ושולחן עבודה מנירוסטה לצד ארונות מדלתות עץ ישנות וגוף תאורה פלורסצנטי. חלק נכבד מהרהיטים בבית נבנו מחומרים ממוחזרים, שנדוגו באתרי בניה ובמזבלות, לצד פריטי וינטאייג' שנרכשו בשוק הפשפשים. ולמרות שהוא מתנצל על רמת הגימור הנמוכה של השיפוץ החסכוני, הדירה של פרגמנצב יכולה לתת שיעור בהלכות עיצוב להרבה פנטהאוזים מפונפנים.
הצילומים נלקחו מהאתר של בנין ודיור.
באיזור שוק הבשר שבמנהטן, הוקם מועדון חברים אלגנטי, שמשמש גם כמלון. הוא נקרא Soho House. יש בו 24 חדרים, שגודל כל אחד מהם כגודל דירה קטנה. חוץ מזה, יש שם מסעדה משובחת, בריכה על הגג ושאר מותרות, שהייתם מצפים לקבל במקום שגובה עד 1,250 דולר ללילה. את סגנון העיצוב של החללים הציבוריים והחדרים אפשר להגדיר כאלגנטי-פאנקי. לי הם מזכירים מאד את העיצובים של פירמת moooi ההולנדית.
כמה חבל, שלא מצאתי כמעט שום אינפורמציה על גיטה. הרי האנשים שגרים בבתים שאני מפרסמת, מעניינים הרבה יותר מהבתים עצמם. אבל זה מה יש. כל מה שהצלחתי לדלות הוא, שגיטה החביבה היא פנסיונרית סקנדינבית שעוסקת בציור, אוהבת את איקאה, בלגן-מאורגן ואווירה צבעונית. ובאמת, ביתה העליז והצעיר להפליא, מלא בצבע, פריטים ממפעלי הענקית השוודית, וגם בבלגן מאורגן. אולה!
הצילומים נלקחו מהבלוג הצרפתי המקסים mechant design.
במרכז האמנויות הלונדוני הברביקאן, מרחק הליכה מכנסיית סנט-פול, הסיטי ומגדל טלקום ממוקמת דירת פנטהאוז קטנה ומודרנית. מי שעיצב אותה, הבין שיתרונה המרכזי הוא הנוף האורבני שנשקף מהחלונות. החלל הקטן נפתח, נצבע לבן ורוהט בחסכנות ובסטייל. למרות המראה הסגפני משהו, הדירה נוחה ומאובזרת היטב בכל חידושי הטכנולוגיה.
רשומות
