דירה בדרום יפו.

דירה לא מושלמת, אבל עתירת אופי ממתינה לשוכרים בדרום יפו. היא בנויה בסגנון הבאוהאוס ויש בה חמישה חדרים, שמתפרשים על  170 מ"ר. ברור מהתמונות, שמי שגר פה בעבר ניחן בטעם משובח, וגם התקין מטבח יפה וצבע את חדר השינה בצהוב חמניה. עכשיו ניכרים בדירה סימני הזנחה קלים והיא זקוקה למעט TLC. אבל זה איננו חלל שזקוק לעודף עשייה. גם עיצוב פשוט, בתקציב קטן, ישיב לו את הזוהר היפואי האבוד. ובשכר דירה של 11,500 ש"ח לחודש ממילא לא יישאר הרבה כסף לעיצוב יקר.

פרטים נוספים תמצאו כאן.

סגנון בצלאל.

לאחרונה, אני מגלה -ודווקא בזכות הרשת הבינלאומית- את אוצרות האמנות הארצישראליים של ראשית המאה ה-20. המצאי האחרון שלי הם אביזרי הדקורציה והתכשיטים, שיצרו אמני האקדמיה הירושלמית "בצלאל", בשנותיה הראשונות. וגם את הפריטים שנוצרו בהשראתם, עשורים לאחר מכן וכולם מכונים "סגנון בצלאל".

אקדמיית בצלאל לאמנות נוסדה ב-1906, כבית ספר ציוני לאמנות ואומנות. הצוות הפדגוגי של המוסד אחז באידיאה של החייאת האמנות היהודית, תוך שילוב של העבר המקראי וההווה המודרני ושל האמנות המערבית עם זו של המזרח. זה נשמע יומרני, אבל הם עמדו יפה במשימה. בעשורים הראשונים של המאה ה-20, הם יצרו שורה ארוכה של עבודות דקורטיבית -החל בכרזות וכלה בכלי קודש- ששילבו את סגנון האר-נובו האירופאי עם מוטיבים תנ"כיים ומזרחיים. רחל אמנו  ושיירות הגמלים -מוטיבים חביבים על אמני בצלאל-מעולם לא נראו כה רומנטיים. 

פריטים בסגנון בצלאל הם כיום פריטי אוסף בינלאומיים יקרים, ולעיתים יקרים מאד.  אפשר כמובן לחפש ולמצוא אותם בארץ. גם ב-ebay תמצאו מבחר נאה, במחירים נאים מאד.     

הבית של בירגיטה וולפגאנג-דרג'ר בקופנהאגן.

איך אמור להיראות ביתם של אנשים, שחיים ומתפרנסים מעיצוב-פנים? כשמדובר בבירגיטה וולפגאנג-דרג'ר התשובה פשוטה: מינימליסטי, אוורירי ומלא אור.

בירגיטה הדנית היא צלמת אינטריורז ידועה, שמצלמת בתים יפים ברחבי העולם, כבר עשרים וחמש שנים וצילומיה מעטרים את מיטב ירחוני הדקור.

ולמרות זאת, הבית המשפחתי בצפון קופנהאגן, שהיא חולקת עם בעל ושני ילדים צעירים, מצטיין בפשטות מוחלטת. שום דבר לא יקר או נוצץ או בולט מדי. "אני מצלמת בתים באור טבעי", מסבירה בירגיטה "והיה חשוב לי, שכך יהיה גם בבית שלי. זאת הסיבה, שלא תלינו וילונות על החלונות. כדי שמקסימום אור יזרום פנימה". הבית מעוצב בסגנון לא פורמלי, נינוח וכמובן- לבן מאד, כדרכם של בתים סקנדיים. "במסגרת העבודה שלי, אני מגיעה לכל כך הרבה בתים מרהיבים", היא מוסיפה. "וכמובן, שאני מקבלת מהם הרבה השראה. וכשאני חוזרת הביתה, אני עושה כל מיני נסיונות עיצוביים. אבל זה תמיד נגמר בכך, שאני חוזרת לעצב בלבן על לבן. בבית שלי אני מחפשת שקט ושלווה ואת זה אני מקבלת מהעיצוב הלבן והפשוט שסביבי". 

התמונות נלקחו מskona hem.  באתר של בירגיטה אפשר למצוא צילומי עיצוב-פנים שלה.  
  

לופט בדמבו.

ברוקלין שולטת. אל תתנו לאף אחד לבלבל אתכם עם סיפורים על נפלאות מנהטן. ברוקלין היא ה-מקום לחיות בו בניו-יורק. ואם את או אתה אמנים היפסטרים, דלי אמצעים אבל עתירי הייפ, אל תנסו אפילו לחשוב על מיקום אחר. אלא שכמו תמיד, כשהביקוש גואה, גואים גם המחירים וחורבות זועקות לשיפוץ, שנמכרו לפני שבע שנים בחמישים אלף דולר, נמכרות עכשיו במאתיים וחמישים. 

דמבו, שכונה ברוקלינאית חצי תעשייתית, שמשיקה לגשר מנהטן, היא אחת מההייליטס של העיר. המון ציירים, פסלים ומעצבים כבר השתקעו בה והפכו אותה לאיזור מגורים בוהמי ומבוקש עד מאד. נוף נהר האיסט ריבר וקו הרקיע של מנהטן רק מוסיפים לאפיל הסקסי ולמחירי הדיור.

הלופט שבתמונות, היה בעברו בית מלאכה תעשייתי. בעלת הבית השאירה את המאפיינים התקופתים (רצפות וקורות עץ, קירות אבן חשופים) כפי שהם וריהטה אותו בסגנון אקלקטי-אמנותי. העיצוב מזכיר -ואולי לא במקרה-
חנות רהיטים מגובבת, אבל מלאת אופי. היא משכירה אותו לתיירים מזדמנים תמורת 120 דולר ללילה. מחיר הוגן ביותר, בהתחשב במיקום המצויין ובנוף הניו-יורקי החד פעמי, שפורץ פנימה דרך החלונות.