יום ראשון, 22 במאי 2011

הבית של פלה ודורת' באיזור לונד.


פלה ירש מהוריו בית חווה מודרני בדרום שוודיה. הבית נבנה בשנת 1957 מחומרים ממוחזרים, עניין חדשני ביותר באותם זמנים. בני המשפחה שימרו את סגנונו הפשוט של הבית ומילאו אותו בריהוט סקדינבי מודרני של ענקי עיצוב דוגמת אלוואר אלטו, ארנה יקובסון והנס וגנר.

הצילומים נלקחו מהאתר של le journal de la maison.


















יום שבת, 21 במאי 2011

הבית של ג'ון דריאן בקייפ-קוד.


את הבית התקופתי הנפלא הזה פרסמתי בעבר בפורום אחר. אלא שלאחרונה, נתקלתי בתמונות חדשות שלו ולא יכולתי לעמוד בפיתוי. ג'ון דריאן, אמן דקופאז' אמריקני ידוע, הקים עסק לכלי בית וחפצי נוי מעוטרים בהעתקי ציורים ותחריטים אמריקניים מהמאות שעברו. דריאן עצמו חי, נושם ויוצר את האמנות של ארצות הברית במאות ה18 וה-19 וביתו הניו-יורקי הקטן, שאותו רכש עוד לפני שהפך למצליחן, מעוצב כולו בסגנון אותן מאות.

לפני שנים אחדות, הוא רכש לעצמו בית פדרלי שנבנה בשנת 1789 ושימש כביתו של רב חובל, בעיר החוף קייפ קוד, ליד בוסטון. גם הבית הישן הזה שופץ על ידו בזהירות המירבית, תוך שמירה על המאפיינים התקופתיים. הוא ריהט אותו בצמצום בריהוט תקופתי וכמה פריטים מודרניים וניקד את החדרים באביזרים ובעבודות אמנות ספורות, שנבחרו על ידו בקפידה.

סגנונו של דריאן הוא אישי לגמרי, קשה לחיקוי ולהעתקה. וגם לא צריך להעתיק ממנו כלום, זולת המנטרה שעיצוב בטעם אישי ואמיץ תמיד עובד.

הצילומים נלקחו מהאתר boston.com.


דריאן יושב בחצר הקטנה שבחלקו האחורי של הבית. הכריות על הספסל עשויות מבד קנבס ישן.


חזית הבית. העמודים המצועצעים הוספו במאה ה-19 בכדי להעניק לבית מראה של Greek Revival, סגנון בניה, שמחקה את הסגנון הקלאסי היווני.


בוטצ'ר בלוק עגול מהמאה ה-19 משמש כמשטח עבודה בחדר ההסבה/ מטבח הזעיר. מתחתיו מונחת קערת מעבדה מפורצלן ומעליו תלויה מנורה ישנה, שיוצרה ע"י מנוניטים בפנסילבניה. שולחן בית ספר עתיק הוסב לשולחן קפה ומאחוריו ניצבת ספה מהמאה ה-19 מצופה בשקי תבואה.


הספה הלבנה עוצבה בידי דריאן והיא מושפעת מספה משנת 1780. מעליה תלויים שני רישומי דיו של עורבים, שיש להם משמעות סמלית עמוקה בתרבות האמריקנית העממית. על השולחן העגול ניצבות קופסת לק סינית, מנורת אבן מצרפת ומגירה ישנה מלאה בכדורים, שיוצרו משטיחים משומשים.


פלטת הצבעים הגדולה, שניצבת על כסא פולק-ארט נושן, היא יצירה מודרנית של האמן פיטר גי. מבעד לדלת, נשקף חדר המגורים עם רצפת העץ והטפטים המקוריים שהיו בבית, בעת רכישתו.  


במרכז חדר השינה של דריאן, ניצבת מיטת החופה מהמאה ה-19 ולצידה כסא צרפתי ישן. עבודות האמנות בחדר הינן בחלקן חדשות ובחלקן מהמאה ה-19.


בחדר השינה תלויה מראה פדרלית מעל שידה עתיקה, שמונחים עליה ציור מקומי מהמאה ה-18 ומנורת בקבוק צרפתית עטפה בד מהמאה ה-19.  


בחדר השינה של האורחים, עומדת מיטת ברזל צרפתית מכוסה בסדין טרנסילבני מהמאה ה19. הכרית הפרחונית שעליה היא חדשה. המראה המוזהבת הקטנה מעל הכיור היא משנת 1830 וטבלת החרקים הממוסגרת הודפסה בסביבות 1900. ההדום המרובע היה במקורו קורת עץ עתיקה.


בחדר האורחים נמצא גם שולחן איימישי מראשית המאה ה-18, שימש במקורו כ"כיור יבש". מונחים עליו פמוט מהמאה ה-19 וצדפת ענק. מעליהם תלוי תחריט של כריזנטמות. 


   

יום שישי, 20 במאי 2011

הבית של מארי בסנטו-דומינגו.


הגורל זימן למארי מהעיר סנטו-דומינגו, שברפובליקה הדומיניקנית בית ישן, בגודל של 29 מ"ר. אבל לא המטבח המיושן ולא רצפות הטראצו השחוקות ריפו את רוחה. "מה שאני אוהבת בביתי הם הפרטים והאביזרים", היא כותבת בטקסט הנלווה לצילומים ששלחה לתחרות הבית הקטן של AT. "את רובם מצאתי בשווקי פשפשים או שקיבלתי מחברים. בכל יום, האור שחודר לחלל שלי מעניק להם מראה חדש, חיים חדשים וכך אני מרגישה שהבית שלי משתנה כל הזמן. אני אוהבת את מגוון החפצים בביתי ואת הדרך שבה הם משתלבים זה בזה. קסם האור שמשתקף מהחלונות , תחושת הנוחות שכל אלמנט תורם למראה הכולל. אני מעריצה את הקן שלי".













חנות ברשת: red rooster bed and breakfast.


סגנון הקאנטרי האמריקני היה אהבתי הראשונה. מאז נדדתי לסגנונות אחרים, אבל פריטי הפולק ארט והפרימיטיבז -שהם האיבזור הקישוטי של הקאנטרי- עדיין עושים לי את זה בגדול. 

חנות הebay האמריקנית red rooster bed and breakfast מציעה את הסחורה הזאת בדיוק. מוכרים שם חפצי אמריקנה ישנים ומרופטים, כמו בחנויות דומות אחרות, אבל השוס האמיתי נמצא דווקא בכריות הקנבס החדשות לגמרי עם הדפסי הצילומים של דמויות מפתח מההיסטוריה האמריקנית כמו ג'ורג' וושינגטון, אייב לינקולן ולהבדיל- המשורר אדגר אלן פו.







































יום רביעי, 18 במאי 2011

בית באקו-פארק.


הו פרה קדושה, מי ייתן שיהיו לי מזומנים בבנק כמספר הבתים השווים, שאני שוזפת ברשת. ובכל פעם, שאני מתכוונת לכתוב על בית, שממתין בסבלנות לתורו ברשימת "חייבי הפוסטים" שלי, מגיח לו מאי-שם בית מעניין שחייב, אבל פשוט חייב להתפרסם לאלתר.

כשאני כותבת "בית מעניין", אני לא מתכוונת בהכרח לבית יפה ואסתטי, שעוצב לפי הספר. להיפך. לרוב, מדובר מבחינתי בבית שיש בו איזה שפיץ, איזו עקמומיות או חוסר קוהרנטיות, שהופכים אותו לשווה פרסום. 

קשה לי להגדיר למה אני אוהבת את הבית הישן הזה, ששוכן על גבעה בלוס-אנג'לס, באיזור הוליווד. הוא נבנה בשנת 1881 ושופץ במהלך השנים. הדקור שלו משלב ריהוט מודרני, רטרו ואיבזור תעשייתי (שימו לב למראות בחדר הרחצה). חדר השינה/העבודה שלו נראה כבקתת עץ ישנה. העיצוב בבית הזה רחוק מלהיות עיצוב על אבל בכל זאת, משהו שם עובד נכון עבורי. ואם היו לי 720,000 דולר פנויים, הייתי רוכשת אותו.

הצילומים נלקחו מכאן. תודה מיוחדת מגיעה לבלוגרית מהבלוג הנהדר smart alec , שבו מצאתי את התמונות.